סיפור עם סבתא סולה מצד אבא
"שמי סולה סידי, אני אלמנה ואני גרה בתל אביב.
מקורו של שם המשפחה שלי הוא מהיישוב הר טוב, שליד ירושלים.
ועל השם הפרטי שלי נקראתי על שם סבתי ופירוש השם "שמש".
יש לי אחות אחת קטנה ושמה צופיה, ולהורים שלנו קראו יוסף ושרה.
אני עקרת בית. ונולדתי ב6.7.1938 בתל אביב בשדרות רוטשילד.
מאז שנולדתי שינו שם את השלטון, משלטון המנדט הבריטי לשלטון ארץ ישראל.
בבית הולדתי דיברו צרפתית ועברית וכיום אני מדברת עברית, צרפתית ואנגלית.
הבית בו נולדתי היה בעל מבנה בן שלוש קומות עם מרפסות, ורהיטים שהותאמו לאותה תקופה.
בזמן שהיה עוצר שהוטל על ידי השלטון הבריטי נהגנו (אני ואחותי) להסתובב בחצר הבית והחיילים הבריטים היו מחלקים לנו מסטיק.
בבית ילדותי אהבתי לאכול: טחינה, פיתות, עוף, קציצות ואורז.
החגים הזכורים לי מילדותי הם יום העצמאות וחג הפסח. ביום העצמאות הראשון שהיה במדינת ישראל נערכה תהלוכה צבאית מרשימה לכל אורך רחוב אלנבי בתל אביב.
ובחג הפסח עזרנו לאמא בניקיון הבית, אכלנו מצות ואגוזי לוז וחיפשנו את האפיקומן.
חובתי בבית ילדותי לנקות את הבית.
כל בוקר הלכתי לבית ספר שלי שהוא היה בית ספר לבנות, ביבנה. רוב המורים היו מאוד נחמדים אליי, והייתי מאוד חרוצה !
המקצועות האהובים עליי בבית הספר היו תנ"ך ,היסטוריה וגיאוגרפיה.
יש משהו מהילדות שלי שעכשיו מאוד חסר לי, נעלמה לנו הרכבת מיפו לירושלים.
כשהייתי קטנה ההינו גם מטפסים על עצים וזורקים ממה שהיה על העצים על השכנים.
בנוסף, אני ואחותי טיפסנו על העצים ועל הגדרות ונסענו על סקטים לאורך שדרות רוטשילד.
בתקופת ילדותי לא היה את כל הטלפונים הניידים, המחשבים, המחשבונים ומצלמת הווידאו. עכשיו אני מאוד שמחה שיש את כל המכשירים הללו. אני חושבת שזה היה מאוד חסר לי בעבר.
פעם כפעילות בית ספר נסענו בטו בשבט לאיזשהו שדה בשרונה והתגלגלנו מגבעות של חול וכולי התכסיתי בחול.
בנערותי היו לי שתי חברות טובות, הלכנו ביחד לסרטים לימי הולדת, עשינו ביחד שיעורים והשתתפנו יחד בפעולות בצופים. נהגנו לבלות בגינה, בחצר ועל שפת הים.
בתקופת ילדותי הייתי בתנועת נוער וקראו לתנועת הנוער "מחנות העולים" והיה עוד אחד "הצופים". הייתי חברה גם במועדון מכבי והשתתפתי במשחקי כדורסל.
במחנות העולים המדריכים היו מחברים חבלים עבים מקומה שלישית של בניין, קושרים חבל עבה על מעקה הגג ואמרו לנו לגלוש עד החצר (לאורך החבל).
ובצופים עשינו רק פעולות עם משחקים.
בתקופת ילדותי נהגתי לשחק קלאס, לשחק בגוגואים, לרכב על סקטים ,ללכת לסרטים והרבה לקרוא.
כבר בתקופת התבגרותי קראתי ספרים של סטפן צווייג, ושל צ`ארלס דיקנס.
חווית ההתבגרות שהכי זכורה לי הייתה מלחמת השחרור.
באותה תקופה אהבתי לשמוע שירים אמריקאים, ג`אז ומוסיקה מסרטים.
החל ממלחמת העולם השנייה המאורעות עם הערבים ומלחמת השחרור שעברתי בגיל 3 ושאר מלחמות ישראל.
קשרי השכנות היו מצוינים וחברותיים שהייתי ילדה, אהבתי מאוד להיות בביתם של שכניי !
בילדותי נהגנו לספר בדיחות אחד לשני, אני הכי זוכרת את הבדיחה הזאת: שלחו את ג`וחא למכולת לקנות ליטר שמן. הבקבוק שהוא הביא היה קטן מידי ונשאר קצת שמן אבל ג`וחא ראה שבתחתית הבקבוק יש עוד גומחה, הוא הפך את הבקבוק ואמר לחנווני שימלא את הגומחה בשמן אלה שלא היה לא פקק לסגור את הבקבוק אז בהופכו את הבקבוק כדי למלא את הגומחה, ונשפך השמן מהבקבוק.
אני הכי מתגעגעת לאמא שלי. היא הייתה מאוד מפוזרת, שוכחת תמיד דברים. למשל תמיד כשקבענו ללכת לסרט היא תמיד הייתה מאחרת ובאמצע הדרך נזכרת ששכחה את משקפיה בבית ונאלצנו לחזור הביתה ובגלל זה קבוע ההינו מאחרים לסרט.
בנוסף אני מתגעגעת לתל אביב של פעם, שבעונת האביב רחובותיה היו מדיפים ריחות נפלאים של יסמין.
כשהייתי קטנה רציתי לאחל לעצמי שאני אהיה גדולה להיות רופאה, אך כבר החלום הזה של להיות רופאה עבר לי לכן כיום אני לא עובדת בזה."