ראיון "יציאת מצרים" עם סבתי ואנה

איפה הייתה מצרים שלך?

תשובה-"גרתי בלוב כתושבת בריטית. כשטריפולי הייתה תחת שלטון האיטלקים, מסרו את  היהודים שחיו שם לידי הגרמנים, ומתוכם גם משפחתי ואני".   

מי היה פרעה?

תשובה-"פרעה שלי (המכשול) היה היטלר ששלט במלחמה."

מה הייתה "עבודת הפרך" שלך?

תשובה-""עבודת הפרך" שלי הייתה בעצם להתמודד עם המצב הקשה במשך 6 חודשים,ולנסות להסתכל תמיד על הצד הטוב שבדבר, ולמרות המצב האיום שבו היינו."

מה היה "סיר הבשר" (פיתוי חומרי) שכמעט השאיר אותך שם?

תשובה-"לא היה שום פיתוי בלהישאר במחנה ריכוז. סוג אחר של "סיר הבשר" היה שבבוקר לא יצאנו לספירה בחוץ, בקור."

אילו קשיים וניסים היו לך בדרך?

תשובה-"בדרך היה לי קושי אחד הכי גדול, אבא שלי (ז"ל) עבד בלהוציא את הגופות מן המשרפות, וזהו היה אירוע שזעזע אותי. אך היה גם נס. למזלנו הייתה עסקה שנעשתה בין הגרמנים לבריטים. הבריטים נתנו משאיות למלחמה, ובתמורה הגרמנים שחררו כמה אנשים בעלי דרכון בריטי בהם היו משפחתי ואני".          

מי היה משה שלך?

תשובה-"ההורים שלי, שעזרו לי להחזיק מעמד בתנאים בלתי אפשריים לילדה קטנה שכמותי."

מה זה בשבילך להיות בת חורין?

תשובה-"בשבילי להיות בת חורין זה להיות חופשיה כמו שהיום חיים."

 

קטע מתוך כתיבת יומן:

1945, יוני, יום שלישי, 11:22

"אני נמצאת במחנה ריכוז. קר לי, רע לי, אני רעבה, אני מפחדת.

אני לא רוצה שהגרמנים יביאו את הכלבים הרעים אלינו עוד פעם.

אני רוצה פרוסת לחם, ביקשתי מאמא שלי אך לא היה לה מה לתת לי.

הרגשתי שאני חייבת לצאת משם, שאני לא יכולה יותר.

אני לא מרגישה טוב, ועוד מעט לוקחים אותנו למסדר.

אנשים פה נעלמים ואני לא יודעת למה ? מה קורה להם ? על זה אני לא יודעת לענות, זה השאלה כי קשה. אני לא יודעת הרי מה יהיה גורלי, האם תהיה לי אי פעם משפחה, נכדים, ילדים, בעל ? אני לא יודעת.

התסכול הנורא הזה שאין לך מה לעשות, זה מה שהורג אותי מבפנים.

אני חושבת שבעתיד אנשים יזכרו את העבר של היהודים ואת "השואה", אני גם מאמינה שיהיה לנו ארץ, מפותחת, עם ראשי ממשלה וערים ! אך אני לא יודעת אם אני יזכה להיות בה אי פעם.

כל שנייה, דקה, ושעה נעלם פה הרי מישהו, כל אחד צריך להתפלל שזה לא יקרה לו. זה כמו חנות מאוד מצליחה שכל פעם חוטפים איזה פריט. רק שבמקרה שלי לוקחים אנשים בכוח, וגורלם לא נודע.

הדבר שהכי מעודד אותי כל יום זה לפתוח את היומן שלי ולשפוך את כל מה שעובר עליי. לפעמים עולה בדעתי, מי יודע אולי יום אחד ימכרו את היומן שלי בחנויות של ספרים, וזה יעלה מיליונים ! ויעשו לזה מלא עתקים !

זה מה שמעודד אותי, לחשוב חיובי, על היומן אולי יום אחד אני יהיה הכי מפורסמת בעולם !

1945, יולי, יום חמישי, 12:41

 יש יש יש יש יש !!! אני לא מאמינה !! זה הרגע הכי מאושר בחיים שלי ! יש לי כל כך הרבה תכניות לעשות בעתיד שמצפה לי ! כל הדברים שרשמתי במך היומן יתגשמו לי !

והנה ההסבר לאיך שוחררתי:

נעשתה עסקה בין הבריטים לגרמנים! הבריטים הביאו לגרמנים משאיות למלחמה ובתמורה לכך הגרמנים ישחררו אותנו! משום שיש לנו דרכון בריטי! ולעוד כמה משפחות יש דרכון בריטי, אז גם אותם משחררים!

אני מאושרת! בשבילי ובשביל משפחתי היה זה ניצחון גדול על הגרמנים.